SALEH נ' אדיב עטיה שירותי אבטחה אחזקה ונקיון בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע עבד אצל הנתבעת מיום 10.12.12 ועד ליום 3.2.13, כעובד ניקיון באתרים שונים.

2.התביעה שלפנינו עניינה תשלום הפרשי שכר עבודה בגין חודש ינואר 2013, בסך 8099 ₪, ובגין חודש פברואר 2013 בסך 300 ₪; פדיון חופשה בסך 486 ₪; וכן השבת ניכוי שנוכה משכר התובע בחודש דצמבר 2012 בסך 625 ₪. במהלך ההתדיינות בתיק שילמה הנתבעת לתובע סך 1,200 ₪, סכום שלא היה שנוי במחלוקת.

3.המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת להיקף שעות עבודתו של התובע בחודשים ינואר ופברואר 2013. לגרסת הנתבעת עבד התובע 30 שעות בחודש ינואר 2013 ו-8 שעות בחודש פברואר 2013 ואילו לגרסת התובע, עבד 287 שעות בחודש ינואר 2013, ובחודש פברואר 2013 עבד 12 שעות.

ממחלוקת זו נגזרת המחלוקת בדבר זכאות התובע להפרשי שכר עבודה ולהפרשי פדיון חופשה.

4.אמש נערכה בפנינו ישיבת ההוכחות בתיק. התובע העיד לתמיכה בתביעתו ומטעם הנתבעת העידו מנהלי הנתבעת מר שרון עטיה ומר אחיעם עטיה, אותו בחר ב"כ התובע לחקור בחקירה נגדית על תצהירו. כן העיד ונחקר מר נתן יצחק, ששימש כמנהל עבודה בנתבעת.

דיון והכרעה:

5.בהתאם לסעיף 26ב לחוק הגנת השכר תשי"ח – 1958, נטל ההוכחה בתובענה לשכר עבודה, שבה קיימת מחלוקת בעניין היקף שעות עבודה, מוטל על המעסיק. זאת, אם המעסיק לא הציג רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה.

6.אופן ניהול פנקס שעות עבודה מוסדר בחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951. בסעיף 25 לחוק זה נקבע, בין היתר, כי יש לערוך רישום שוטף הכולל רישום שעות עבודה בפועל. כן נקבע כי רישום שאינו מבוצע באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים צריך להיחתם מידי יום בידי העובד והאחראי.

7.בענייננו, הציגה הנתבעת רישום נוכחות מסודר בטבלה ממוחשבת (נספח 2 לכתב ההגנה), בה מפורט מספר שעות העבודה של התובע מדי יום, וכן האתרים בהם הועסק. כמו כן, בחלק מן הימים מצוין בטבלה כי התובע לא עבד וכן פורטו ניסיונות שלא צלחו ליצור עימו קשר טלפוני.

בעדותו של מר נתן יצחק, מטעם הנתבעת, הסביר ופירט מר נתן כי שימש כמנהל העבודה של התובע וכי הוא באופן אישי מילא את הדו"ח הממוחשב מידי יום, בהתייחס ליום העבודה הקודם (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 26 -28). מר נתן הוסיף והסביר, כי בסוף כל חודש הוא משווה את הנתונים המוקלדים לכרטיסי העבודה הידניים של העובדים, על מנת למנוע טעויות. ביחס לתובע העיד מר נתן, כי ישב עימו ועם כרטיס העבודה החתום וכי הדיווחים הידניים והממוחשבים תואמים (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 5 -8).

עדותו של מר נתן הייתה עקבית וסדורה והינה מהימנה בעניינו.

8.בנסיבות העניין, שוכנענו כי רישומי השעות הממוחשבים של הנתבעת עונים על הנדרש בהתאם לדין.

9.בניסיון לסתור את דיווחי השעות מטעם הנתבעת, צירף התובע לתצהירו טבלה בכתב יד אשר נערכה, לעמדתו, על ידו. במסגרת חקירתו הנגדית של התובע הוא העיד, כי מילא את דיווחי הנוכחות בטבלה מידי יום (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 19 -21).

לאחר עיון בטבלה ושמיעת עדותו של התובע, מתעורר ספק ממשי בדבר מהימנות הנתונים המופיעים בטבלה מטעם התובע. ראשית, פרט לפירוט שעות העבודה הטבלה אינה נושאת כותרת המפרטת את החודש הרלוונטי ואת שם העובד או החברה. מדובר בטבלה שמולאה כולה בעט כחול, באופן אחיד המעורר רושם כי לכאורה מולאו כל הנתונים ברצף.

שנית, נתוני השעות המופיעים בטבלה אינם כוללים פירוט דקות או חצאי שעות, אלא שעות "עגולות" בלבד. אופן רישום זה אינו מאפיין בדרך כלל רישום שעות שוטף מדויק, שנעשה מידי יום, שכן לא סביר להניח כי עובד מתחיל ומסיים את עבודתו מדי יום, בשעה "עגולה" ומדויקת.

10.זאת ועוד, במסגרת חקירתו הנגדית של התובע התגלו מספר סתירות מהותיות בגרסתו. התובע העיד בפנינו כי עבד בימי שישי מהשעה 08:00 עד השעה 14:00 או 15:00 (עמ' 10 לפרוטוקול, שורה 3). בהתאם לדיווחי הנוכחות של הנתבעת לא הועסק התובע כלל בימי שישי. בהתאם לדוח הנוכחות שהציג התובע עצמו, עבד בימי שישי, שלוש או ארבע שעות בלבד. משמע, עדותו של התובע אינה תואמת את הראיה שהוגשה מטעמו.

כמו כן, העיד התובע כי עבודתו החלה בשעה 08:00 מדי יום (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 23 -24). מדיווחי הנוכחות של התובע עולה כי החל לעבוד בשעות שונות בבוקר, לעיתים בשעה 08:00, ולעיתים מאוחר או מוקדם יותר.

יוצא, כי אף בעניין זה לא דייק התובע.

11.בנסיבות העניין, בהם הציגה הנתבעת ראיות שנתמכו בעדויות סדורות, לפיהן התובע עבד בהיקף השעות הנטען על ידה, בעוד התובע הציג גרסה בלתי מהימנה, אנו מעדיפים את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע.